מגיל מאוד צעיר מלמדים אותנו שעל מנת להשתייך לקבוצה מסויימת (לעיתים אף למשפחה שלנו),  להרגיש נאהבים ובעלי ערך עצמי, עלינו לעמוד במספר תנאים ולמלא ציפיות מסוימות. אנו לומדים מגיל מאוד צעיר למצוא חן ולרצות את הסובבים אותנו: הורים, חברים, מורים ובני משפחה מורחבת אחרים. רק כך אנחנו מפתחים תחושת שייכות ומקבלים אישור על הערך שלנו.

 

בהרבה מיקרים לא היינו בוחרים בתבניות האלו אילו ידענו שהשייכות שלנו והאהבה מהסובבים אותנו הייתה מובטחת מלכתחילה. לאורך השנים, אנו עדים לכך שדורי דורות של ילדים ומבוגרים סובלים ממציאות זאת ולכן עלינו לשאול את עצמינו, איך היינו יכולים לשנות מציאות זאת? איך ניתן לאפשר לעצמינו לחיות חיים כפי שהיינו רוצים לחיות אותם מבלי לחשוש ומתוך ידיעה שהאהבה והשייכות שלנו לא עומדות בספק?

 

הסדנה "הדרך להעז", היא סדנה פסיכו-חינוכית המבוססת על מחקרה של ד"ר ברנה בראון, מבית הספר לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת יוסטון, טקסס. הסדנה פותחה במטרה לסייע לגברים, נשים ומתבגרים לחיות את החיים ממקום של אהבה עצמית ואמונה כי אנחנו ראויים לאהבה ושייכות ללא קשר להצלחות או הכשלונות שלנו, הערך שלנו קיים תמיד! ד"ר בראון מכנה צורת חיים זאת כ"חיים בלב שלם", אליהם כולנו ראויים.

במהלך הסדנה, ניתנת למשתתפים הזדמנות להתבונן בסיפור החיים האישי שלהם, מתוך פרספקטיבה חדשה ולהביט על חלקים מתוך הסיפור שבעבר בחרו לא להתבונן בהם על מנת להמנע מלחוש כאב.

הסדנה היא חוויה מעצימה אשר מסייעת למשתתפים לזהות את התחומים בחייהם בהם הם יכולים להיות אמיצים יותר. תוך כדי עבודה נגלה מחשבות מעכבות שאינן מאפשרות לנו לחיות חיים מלאים. נתמקד, בעיקר, בפיתוח מודעות, כיצד לבחור התנהגות אמיצה כדרך חיים, וכך לשנות את האופן שבו אנו חיים, אוהבים, מחנכים את ילדינו, מתנהגים בעולם העבודה ועוד.

בעקבות העבודה בסדנה, המשתתפים יוכלו לזהות את דרכי החשיבה הישנים שלהם המבוססים על חוויות ישנות אשר השפיעו עליהם ומנעו מהם להתפתח ולממש את עצמם עד היום. זיהוי דרכי החשיבה הללו וזיהוי המקור שלהם הינה חוויה משחררת ומעצימה ביותר.

​

במהלך הסדנה, נעצור לרגע על מנת להקשיב לקול הפנימי האמיתי שלנו, אשר יודע מה באמת אנחנו מרגישים, מאמינים ורוצים. נוכל גם להתחבר לערכים ולאמונות שלנו, לצרכים, החלומות, מקורות התמיכה והביקורת וכמו כן, לאומץ ולהעזה.

נתמקד בנושאים כמו:

-חשיבות החיבור האנושי ותפקידו של המושג אמון בקשרים המשמעותיים בחיינו.

-איך הקשרים הבין אישיים שלנו משפיעים על החוויה האנושית שלנו, בעיקר כשהם מבוססים על אוטנטיות, קבלה וכבוד הדדי.

-מה ההבדל בין המושגים: בושה, אשמה, השפלה ומבוכה?

-מה תפקידם של פרפקציוניזם, הכרת תודה, חוסן נפשי והפחד מאושר בחיינו?

-מה הם המסרים והתפיסות שיש לנו על עצמינו אשר אינם מאפשרים לנו לממש את היכולות שלנו?

​